חציר אספסת מתאים לגורי ארנבים שכבר נגמלו ועדיין גדלים. הוא עשיר יותר בחלבון ובסידן מחציר עשב, כמו טימותי או חציר שיבולת שועל. לקראת הבגרות מפחיתים את חלקה של האספסת ומגדילים את חלקו של חציר העשב, עד שהוא הופך לחציר הקבוע בתפריט.
אצל ארנב בוגר ובריא, חציר עשב מהווה כ-80% מהתפריט לפי כלל אצבע מקובל. בפועל, מה שחשוב הוא שיהיה חציר נקי וזמין בכל שעות היממה, ושהארנב יאכל ממנו לאורך היום.
למה חציר מהווה את רוב התפריט?
ארנבים בנויים לאכול מזון סיבי לאורך היום. לעיסה ממושכת של חציר תורמת לשחיקת השיניים, שגדלות כל חייהם. הסיבים שבחציר תומכים גם בתנועה תקינה של מערכת העיכול. כופתיות, המכונות לפעמים גרגרים, וירקות עליים מתאימים משלימים את התפריט של הארנב הבוגר. החציר מספק את רוב הסיבים ואת הלעיסה הממושכת.
כדי לדעת אם הצעתם מספיק, בדקו את עמדת החציר בין המילויים. אם היא מתרוקנת, הגדילו את הכמות או מלאו אותה בתדירות גבוהה יותר. אם נשאר בעיקר חציר שנרטב או התלכלך, החליפו אותו בחציר יבש. מים טריים צריכים להיות זמינים לצד המזון.
מה ההבדל בין חציר אספסת לחציר עשב?
אספסת היא צמח ממשפחת הקטניות. בחציר שמכינים ממנה יש בדרך כלל יותר חלבון וסידן מאשר בחציר טימותי, למשל. זה יתרון בתקופת הגדילה. אחרי שהארנב מתבגר, חציר עשב מספק את הסיבים והלעיסה שהוא צריך בשגרה, עם פחות סידן וחלבון.
| שלב בחיי הארנב | איזה חציר להציע |
|---|---|
| גור אחרי גמילה, בתקופת הגדילה | אספסת יכולה לתפוס חלק משמעותי מהחציר. אפשר להציע לצידה גם חציר עשב כדי שהגור יתרגל אליו. |
| לקראת הבגרות | הגדילו בהדרגה את חלקו של חציר העשב והפחיתו את חלקה של האספסת, תוך מעקב אחר האכילה. |
| ארנב בוגר ובריא | הציעו חציר עשב באופן חופשי כחציר הקבוע. הצורך בתוספת אספסת נקבע לפי מצבו של הארנב. |
אם אתם קונים חציר אספסת לגור, בדקו אחרי הפתיחה שהחציר יבש, בעל ריח צמחי נעים ועם מעט אבק.
לנקבה בהיריון או בהנקה עשויים להיות צרכים תזונתיים שונים. גם ארנב בתת-משקל או ארנב עם היסטוריה של בעיות בדרכי השתן זקוק להתאמה אישית של התפריט. במצבים האלה, וטרינר שמטפל בארנבים יכול לקבוע אם אספסת מתאימה ובאיזו כמות.
איך עוברים בהדרגה מאספסת לחציר עשב?
לקראת הבגרות, התחילו להציע חציר טימותי או חציר עשב אחר לצד האספסת שהארנב כבר אוכל. אפשר להגיש את שני הסוגים זה לצד זה בעמדת ההאכלה. כך קל לראות אם הוא באמת אוכל מהחציר החדש, גם אם הוא מפזר חלק ממנו.
כשהארנב מתחיל לאכול מחציר העשב באופן קבוע, הגדילו את הכמות שלו והפחיתו את האספסת בהדרגה. לאורך המעבר השאירו חציר זמין ועקבו אחרי שני דברים פשוטים: כמה הארנב אוכל וכמה גללים הוא מוציא. אם הוא ממשיך לאכול כרגיל, אפשר להמשיך במעבר עד שחציר העשב ממלא את עמדת ההאכלה.
אם הארנב אוכל פחות מהרגיל, מפסיק לאכול או מוציא פחות גללים, פנו מיד לווטרינר. גם אם השינוי הופיע בזמן המעבר, הוא מצדיק בדיקה.
מה בודקים כשפותחים שק חציר?
- ריח ולחות. חציר מתאים מריח כמו צמח יבש ומרגיש יבש למגע. ריח מעופש, לחות או סימני עובש הם סיבה להחליף את השק.
- אבק. הוציאו חופן מהשק. אם עולה ממנו ענן אבק, בחרו חציר נקי יותר.
- מרקם. חפשו חציר שיש בו עלים וגבעולים שאפשר ללעוס. אספסת לרוב עלוותית יותר, וטימותי לרוב גבעולי יותר. צבע לבדו נותן תמונה חלקית, ולכן בדקו גם את הריח והמרקם.
- אחסון. שמרו את החציר במקום יבש ומאוורר. אם אתם בודקים סוג חדש, אריזה קטנה מאפשרת לראות כמה הארנב אוכל ממנו לפני שקונים כמות גדולה.
אם ארנב בוגר בריא מעדיף חציר עשב מסוג אחר, אפשר להציע לו כמה סוגים ולראות מה הוא אוכל בעקביות. כשטימותי נשאר בעמדה אבל חציר שיבולת שועל נאכל לאורך היום, ההעדפה הזאת עוזרת לבחור איזה חציר לקנות בפעם הבאה.



